השבוע צוין יום האישה הבינלאומי. 

האם יש להביא בכלל חשבון את הבדלי המינים במסגרת ניהול הליך הגישור? 

האם יש מקום להכללות גורפות ולכאורה ארכאיות בשנת 2021? 

ברשימה זו אביא בפניכם תמצית מסקנות מחקר הנסמך על ממצאים שנאספו לגבי 25 זוגות שנבחרו באופן מקרי מתוך כחמישים זוגות, שהגיעו להסכם גירושין באמצעות גישור[1]

תיאוריות ומחקרים מבססים את המסקנה, כי קיימים הבדלים בגישתם של גברים ונשים לניהול משא ומתן. בהכללה גסה, אם אצל גברים נמצא יתרון לחוקים על פני יחסים בין-אישיים, אצל נשים נמצא את ההפך. אם תפיסתם המוסרית של גברים קשורה לזכויות וחוקים, זו של נשים קשורה ליחסים בין-אישיים. העצמי הנשי הנו אפוא 'עצמי בקשר' (self in relation), בעוד העצמי הגברי נבדל ועצמאי.  יש להניח שישנן לא מעט נשים המצדדות בחוקים ולא מעט גברים הנותנים משקל משמעותי ליחסים בין אישיים, זו הנטייה כאמור.

נשים מגדירות את עצמן באמצעות מערכות היחסים המשמעותיות שלהן, שעה שגברים מגדירים את עצמם באמצעות פעולות והישגים. במהלך משא ומתן – המהווה לדידן חלק אינטגרלי ממערכת היחסים כולה – עשויות נשים לתפוס דברים בהקשר של אחריות ומחויבות, יותר מאשר הגברים, הרואים בו חלק נפרד, בו חלים חוקים אחרים. 

הגישור מקנה מסגרת מגוננת לנטרול רגשות קיצון ולכן מהווה חלופה ראויה ביותר לניהול מאבק משפטי מלחמתי בבית המשפט. מעבר לפן הרגשי עתיר החשיבות שכבודו במקומו מונח, בל נשכח גם את השורה התחתונה: גישור מוצלח, במסגרת משא ומתן, מקנה שליטה בתוצאותיו – ניסוח משותף ועיצובו של ההסכם.

פילוח תוצאות המחקר נערך בכפוף למספר פרמטרים – גיל, השכלה ומקצוע, גובה הכנסה, מספר שנות הנישואין ומספר הילדים, סגנון הדיבור (רגשי או שכלתני) ואופי הטיעונים (ייחודי לקשר או אובייקטיבי). ממצאי המחקר הולמים את ההבדלים שתוארו לעיל בין נשים לגברים. נשים נוטות להשתמש בטיעונים סובייקטיביים, הנסמכים על מוסר של אכפתיות ומחוייבות משפחתית או זוגית. גברים נוטים להשתמש בטיעונים הנסמכים על עקרונות מוסריים של צדק אובייקטיבי עסקי-כלכלי, חוקים קיימים ונוהלים מקובלים. 

עקרונות קלאסיים לניהול משא ומתן הוגן מתייחסים לארבעה גורמים: 

הראשון – אנשים, שיש להפרידם מהבעיה; 

השני – אינטרסים, שיש להתמקד באלו האמיתיים ולא בעמדות המוצהרות; 

השלישי – אופציות, שיש ליצור מגוון מהן טרם קבלת ההחלטה; 

הרביעי – קריטריונים, שיש לבסס התוצאות על האובייקטיביים שבהם.

רשימה של טכניקות משא ומתן שעשויות לסייע תכלול: חישובי רווח והפסד, להיות ספציפי, לא להכליל, לא לשנות תוכן, לא להתקיף, להביע בקשות לשינוי חיובי, להתייחס להתנהגות גלויה ולא לתכונות אישיות, להימנע מהנחות על רגשות ומניעים, לדבר על עצמך ולא על האחר, להקשיב ולא להתפרץ, להימנע מהצהרות, להקדים סיכום הדברים שנשמעו ווידוא הבנתם טרם מתן תגובה.

בחדר הגישור אבצע התאמות בהתאם לנסיבות וחלילה לא אפעל מתוך אוטומציה או יישום דווקני של תפריט הטכניקות העשיר אך המופשט שהוצג. הן על המשתתפים/ות בגישור והן עלי כמגשרת להכיר בלגיטימיות של ההבדלים שרשימה זו תיארה. מדובר בקולות שונים ולא בהבדלים איכותיים בין המינים. לעתים, אשמש כמתורגמנית של שפות המינים, מסייעת לכל אחד מהמשתתפים ללמוד את שפתו של האחר. אין בנמצא נוסחה כללית חובקת כל. [1] פרופ' איילה מלאך-פיינס, עו"ד חמוטל גת, יעל טל, "הבדלי המינים בניהול משא ומתן בתהליך גישור לגירושין", "שיחות" כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, כרך י"ג, חוברת 3 (יוני 1999)