ד"ר פרדריק לוסקין, חוקר שנים רבות את סוגיית הסליחה באוניברסיטת סטנפורד קליפורניה.

לדעתו, אחד האתגרים הגדולים שלנו כבני אדם הוא להישאר שלווים גם כשהמציאות לא מתאימה לציפיות שלנו.

להרבה מאיתנו קשה לסלוח, אם משום שהם לא מאמינים שציווי דתי מספיק כדי להתגבר על פגיעה,

או כי הם חושבים שאם הם סולחים הם צריכים להיות חברים של האדם הפוגע,

או כי להבנתם משמעות הסליחה היא לקבל בהבנה את הפגיעה.

סליחה היא בחירה שאנו יכולים לבצע כבני אדם.

משמעות הבחירה היא שלמרות שמה שקרה איננו בסדר, אנחנו בוחרים להמשיך הלאה בחיינו.

התהליך, עפ"י ד"ר לוסקין, מורכב מארבעה שלבים –

1. אנחנו כועסים ופגועים מהאדם שביצע את המעשה ומאשימים אותו במצבנו.
   אנחנו משכנעים את עצמנו שהכעס שלנו מוצדק.
2. אנחנו מבינים שהכעס ותחושת הפגיעות אינם תורמים להרגשה הטובה שלנו ויכולים להוביל, חלילה, לפגיעה בבריאתנו.
   אנחנו מקבלים החלטה לשחרר את הכעס והפגיעה.
3. בשלב השלישי אנחנו מתחילים להרגיש טוב יותר ומחליטים האם ברצוננו לתקן את מערכת היחסים, או להפסיק להתייחס אליה כבעיה.
4. בשלב הרביעי אנחנו מבינים שאנחנו לא רוצים לבזבז את חיינו היקרים על רגשות שליליים ומחליטים לסלוח לעצמנו, לאדם אחר או לאלוהים.

העקרונות מתאימים לכל סוג של פגיעה.

אם עקפו אותנו בכביש, אם היה לנו ויכוח עם חבר/ה או בן משפחה , וגם אם גילינו חוסר נאמנות במסגרת חיי הנישואין.

מה אתם אומרים? הגיע הזמן לסלוח? מכירים מישהו/י שסליחה יכולה להועיל להם? תהיו חברים ושתפו אותו/ה.
צום קל לצמים וחתימה טובה לכולנו.